אתגרשת מס' 5: "יש לי חלום"

תשובה זו מתייחסת לשאלה המוצגת כאן.

הביאו דוגמה לביטוי נוסף של מנהיגות אזרחית, מישראל או מהעולם
הדוגמה שהחלטתי להביא היא להקת "אורפנד לנד" (Orphaned Land, בעברית "ארץ יתומה"). מדובר בלהקה בעלת סגנון ייחודי בשם "אוריינטל-מטאל", ששיריה משלבים טקסטים הלקוחים מהתנ"ך, הקוראן, הברית החדשה, ומפיוטים ששמעו חברי הלהקה בבית הוריהם.

ללהקה יש מעריצים מכל רחבי המזרח התיכון, כולל: טורקיה, אירן, סוריה, לבנון, דובאי ובחריין. רבים מגיעים להופעותיה של הלהקה ומרעיפים עליה אהבה ותמיכה, ללא כל קשר לארץ המוצא שלהם.

מדברי סולן הלהקה, קובי פרחי: "אנחנו לא פוליטיקאים, לא שייכים לשום צד של המפה, ועדיין - כנראה שהמוסיקה שלנו מקרבת... אני יכול בוודאות להוכיח שלפחות בהופעה שלנו, לכמה שעות, לכמה רגעים, מתחוללת שם אוטופיה, שבה אין בעיות במזרח התיכון ואין לנו אויבים, ולכמה דקות שם - הכל בסדר."

אני רוצה לצרף כתבה מ"אולפן שישי" עם יאיר לפיד (ערוץ 2), שמתעדת את הופעותיה של הלהקה בטורקיה. הכתבה מסתיימת במילים הבאות:

"זה סיפור על בועה של מוסיקה, שמאחדת ומשמחת ומוחקת הבדלים וגבולות, אבל אולי בעצם הבועה היא הפוליטיקה, והחיים האמיתיים נמצאים כאן בשירים ובאומנות". 

לכתבה לחצו על הקישורים הבאים:
להיט בעולם הערבי: להקה ישראלית - חלק א'
להיט בעולם הערבי: להקה ישראלית - חלק ב'

רישמו במה היא דומה למנהיגותו של מרטין לותר קינג ובמה היא שונה ממנה
להקת "אורפנד לנד" מבטאת מנהיגות שונה לחלוטין מזו של מרטין לותר קינג. בעוד שמרטין לותר קינג היה לוחם למען זכויות אדם, חברי להקת "אורפנד לנד" עושים מוסיקה שיש בכוחה לשנות תודעה.

מרטין לותר קינג שטח את משנתו בפני קהלו, הוא דיבר על "שחורים" ו"לבנים", על "אנחנו" ו"הם", הוא תיאר את המציאות שאיתה מתמודדים השחורים בארצות-הברית ושיתף בחלומו ליצירת מציאות חדשה. חברי להקת "אורפנד לנד", לעומת זאת, מתמקדים ביצירת חוויה שמוכיחה שאפשר גם אחרת.

מה החלום שלכם?
החלום שלי הוא שהחברה הישראלית, על מורכבותה ורב-גוניותה, תהווה מודל לחברה מתוקנת, חברה שממנה תצא האהבה.

השיר "מציון תצא האהבה" ממחיש בצורה מופלאה את החלום שלי. מצרפת את מילות השיר ואת הביצוע שלו על ידי יונתן רזאל עם סימפונט רעננה.

מציון תצא האהבה 
מילים ולחן: יונתן רזאל

כי מציון תצא האהבה 
יפה, זכורה, נעימה, 
כמו שחיכינו לה אלפיים שנה 
בארץ רחוקה. 

כי מציון תצא ההבנה 
שלמה, זכורה, נעימה, 
כמו ששמענו אותה בפעם הראשונה 
בארץ רחוקה. 

מספרת על השקט, על האדם 
לוקחת אל כל המקומות הטובים שבעולם,
לוקחת אותי, אותך, ובכלל 
אוווו... 

כי מאדם יוצא דבר אלוקים 
מוכר, שלם, מבפנים, 
כמו ששמענו אותו בפעם הראשונה 
בארץ רחוקה. 

כי מציון נצא אל העולם 
יפים, מחוזקים, ביחד, 
כמו שעמדנו שם בפעם הראשונה 
בארץ רחוקה. 

ונדע אז כולנו את הדרך חזרה 
נשמח ונבין שכל זה קרה 
ויהי ערב ויהי בוקר יום השביעי 
אוווו... 

כי מציון תצא האהבה 
יפה, זכורה, נעימה, 
כמו שחיכינו לה אלפיים שנה 
בארץ רחוקה. 

לה לה לה... 

כי מציון תצא תורה 
ודבר ה' מירושלים 
הללויה. 

הדרך להשגת החלום מורכבת, לתפיסתי, משלושה תהליכים, כשכל אחד כשלעצמו הוא סוג של חלום עבורי. להלן פירוטם:

השינוי המיוחל יהיה תולדה של תהליך חינוכי ולא של אקט פוליטי

לתחושתי, אנרגיה רבה מדי מושקעת בנסיונות עקרים להשפיע על המציאות הפוליטית. אנו חיים בציפייה מתמדת למנהיג שיבוא ויחלץ אותנו מהבוץ שאנו מתפלשים בו מזה זמן רב. אולם כידוע, מנהיגים ראויים הינם מצרך נדיר בימינו, וגם אלו הנראים מבטיחים בתחילת דרכם הפוליטית - מתלכלכים עד מהרה ברפש הפוליטיקה.  

התהליך שאני מייחלת לו צריך, לדעתי, להיעשות על ידי אנשי חינוך, במסגרת נישה הנקראת "חינוך לשלום". חינוך לשלום מתייחס למרכיבים הבאים:

שלום עם עצמי

שלום עם בן-האדם האחר

שלום עם בן הקבוצה האחרת

הלוחמנות שמאפיינת את האקטיביזם החברתי תפנה את מקומה לאהבה ולחיוביות

ה"מלחמות" השונות שמתנהלות מסביבנו (המלחמה בסמים, המלחמה בתאונות הדרכים, המלחמה באלימות, ולענייננו - המלחמה בגזענות) רק מעצימות את התופעות שאותן הן באות למגר, ולמעשה מנציחות אותן.

על מנת להבהיר את הרעיון שלי אתן דוגמה פשוטה. אם יגידו לכל אחד מאיתנו: "אל תחשוב על ג'ירפות! אל תחשוב על ג'ירפות! אל תחשוב על ג'ירפות!" - אך ברור שהדבר היחיד שנצליח לחשוב עליו הוא - ג'ירפות.

כשאנו שומעים מכל עבר עד כמה אנחנו גזענים - אין בזה כדי לשנות דבר בתפיסותינו הכל-כך בסיסיות ועמוקות. למה שמשהו ישתנה בעקבות התגייסות המונית של מורים לאזרחות שנחושים למגר את תופעת הגזענות? מה בדיוק תעשה עצומה שכותרתה היא "גזענות לעולם לא עוד!"? כיצד בדיוק השמעת "קול ברור ומובהק נגד ביטויי הגזענות" על ידי שר החינוך תשרש את התופעה? האם זו תחושת הבושה שתגרום לנו להפוך לפתע מגזענים ללא-גזענים? אולי ייסורי המצפון?

במקום לדבר על מה לא - עלינו לחוות ולהרגיש איך זה כן. כמו להקת "אורפנד לנד", עלינו לייצר בועה של מציאות, שגם אם היא מתקיימת לרגע - עצם הקיום שלה מוכיח שהיא אפשרית. השלב הבא הוא להכניס עוד ועוד אנשים (תלמידים והורים) לתוך הבועה.

הבנת כוחה של התקשורת ועשיית שימוש בה להגשמת החלום

המציאות שאנו חיים בה רוויה במסרים שליליים. יותר מכל, היא ניזונה מתקשורת ה"מֵיין סְטְרִים", שמבקשת לייצר חדשות מרעישות, ולשם כך - חושפת אותנו לנושאים חברתיים בדרך של הפחדה וזריית שנאה.   

כשאנו נחשפים השכם והערב לביטויים של גזענות, אלימות, שחיתות וגסות רוח - אין שום סיבה שננהג בצורה אחרת. אנו עושים את מה שאנו רואים!

עלינו לזכור שהתקשורת כשלעצמה היא דבר ניטרלי. התקשורת מהווה מצע / כלי / אמצעי, שבעזרתו אפשר לקדם רעיונות שונים, הן חיוביים והן שליליים.

האינטרנט הוא מתנה עבורינו, אנשי החינוך, שכן הוא מאפשר לנו נגישות לשפע של תכנים אטרקטיביים (צבעוניים, דינאמיים, אינטראקטיביים). על ידי ברירה קפדנית של חומרי הלמידה - יש בכוחינו להפוך את האינטרנט לכלי חינוכי רב-עוצמה, כלי שמאפשר לייצר חוויה ולעצב תודעה. אולי רק כמה מאות ישראלים היו בהופעה של "אורפנד לנד", אבל כל תלמידי ישראל יכולים לצפות בכתבה ששודרה בערוץ 2 ושעכשיו נמצאת על רשת האינטרנט...

מה אתם עושים על מנת לקדם את החלום שלכם?

• פתחתי את הבלוג Seed the Love, שמטרתו לתת במה לתכנים אינטרנטיים שמציגים מסרים חיוביים. אני חייבת להודות שמטלה זו שימשה כטריגר לפתיחת הבלוג.
• אני שוקדת על פיתוחו של המודל מקוונים גבוה, שעל בסיסו נבנתה סביבת הלמידה של השתלמות זו.
• לפני הכל, עשיתי הסבה להוראה (מתחום החינוך הבלתי-פורמאלי) מתוך הבנה שבית-הספר מהווה את זירת ההתרחשות המשמעותית ביותר בשדה החינוכי.